<h1>לקוטי ספר הדין לרבינו יהודה אלברצלוני סימן צ"ח</h1>
<h2>דף מ.</h2>
וכת' רבינו שרירא ז"ל, אבל כת' יד שיש עליו [עדים] כשטר דמי והיכי דמי כגון שכת' לו כת' ידו בממון והחתים עליו ומסרו לו הרי זה כשטר. כי השטר הוא שיאמ' לעדים כתבו וחתמו ותנו בכך וכותבין וחותמין ונותנין למלוה ואם חזר הלוה ואמ' אל תכתבו אין חוששין לדבריו אלא כותבין וחותמין ונותנין למלוה והוא השטר שגובין מנכסים משועבדים ואם אמ' פרעתי ואין לו ראיה לא כל כמיניה דאמ' [מ' ע"א] הודה בפני שנים צריך לומר כתובו. וזה כיון שכתב הוא והעיד עדים ומסר זהו השטר אבל אם חתם לפני עדים ולא נתן להם רשות על אותו כת' לחתום עליו ולהיות ראייה עליו אינו כדין השטר אלא כדין כת' יד. ובתשובה אחרת לרבי' האיי ז"ל, הכין חזינא אם נתן הלוה רשות לעדים לחתום על כת' ידו ובפניהן מסרו וכן המלוה עליו הרי הוא כשטר לכל דבריו וגבי ביה ממשעבדי. ועיקר הא מילתא הודאה בפני שנים צריך לומר כתובו וכיון שאמ' להן [כתובו] שטרא מעלייא הוא. ותו השיבו הגאונים ז"ל, מן הדין הוא שיתברר אותו עדות החתום על אותו כת' אם לקיים כתבו את עידותן כגון שציוה להן שיכתבו על הודאתו הרי אותו כת' ידו כאילו הוא מקויים בידו וראוי שיגבה באותו כת' יד כאדם שגובה בשטרו וישבע על שטרו. אבל אם לא כתבו את חתימתן אלא שרצו להחזיק אותו כת' יד כי הוא כת' ידו של ראובן אין ראוי לגבות באותו כת' יד ולא כלום שכבר פרעו.
<h2>דף קעה:</h2>
וכת' רבינו שרירא ז"ל, אבל כת' יד שיש עליו [עדים] כשטר דמי והיכי דמי כגון שכת' לו כת' ידו בממון והחתים עליו ומסרו לו הרי זה כשטר. כי השטר הוא שיאמ' לעדים כתבו וחתמו ותנו בכך וכותבין וחותמין ונותנין למלוה ואם חזר הלוה ואמ' אל תכתבו אין חוששין לדבריו אלא כותבין וחותמין ונותנין למלוה והוא השטר שגובין מנכסים משועבדים ואם אמ' פרעתי ואין לו ראיה לא כל כמיניה דאמ' [מ' ע"א] הודה בפני שנים צריך לומר כתובו. וזה כיון שכתב הוא והעיד עדים ומסר זהו השטר אבל אם חתם לפני עדים ולא נתן להם רשות על אותו כת' לחתום עליו ולהיות ראייה עליו אינו כדין השטר אלא כדין כת' יד. ובתשובה אחרת לרבי' האיי ז"ל, הכין חזינא אם נתן הלוה רשות לעדים לחתום על כת' ידו ובפניהן מסרו וכן המלוה עליו הרי הוא כשטר לכל דבריו וגבי ביה ממשעבדי. ועיקר הא מילתא הודאה בפני שנים צריך לומר כתובו וכיון שאמ' להן [כתובו] שטרא מעלייא הוא. ותו השיבו הגאונים ז"ל, מן הדין הוא שיתברר אותו עדות החתום על אותו כת' אם לקיים כתבו את עידותן כגון שציוה להן שיכתבו על הודאתו הרי אותו כת' ידו כאילו הוא מקויים בידו וראוי שיגבה באותו כת' יד כאדם שגובה בשטרו וישבע על שטרו. אבל אם לא כתבו את חתימתן אלא שרצו להחזיק אותו כת' יד כי הוא כת' ידו של ראובן אין ראוי לגבות באותו כת' יד ולא כלום שכבר פרעו.
